"כל הממשלות יוצאות בהכרזות דרמטיות על דבר שילוב חרדים בשוק העבודה כיעד לאומי אבל במבחן התוצאה, כולן נכשלות", כך פתח הבוקר (ד') יו"ר ועדת הכספים משה גפני דיון מיוחד בעקבות בעיות קשות שהתעוררו בתהליך שבו החל משרד הכלכלה להעברת מרכזי תעסוקת חרדים (מפת"ח) ליזמים פרטיים.

מלכתחילה אמר גפני, הוא "העדיף שלא לקיים בנושא דיון בוועדה ובמקום זאת, לטפל בבעיות באופן פרטני מול הגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה", אלא ש"נראה שבכל הנושא של תעסוקת חרדים יש הרבה סיסמאות שאין מאחוריהן ממש. גם חרדים רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, לא מבקשים יותר". במהלך הדיון התברר עד כמה המהלך של העברת מרכזי 'מפת"ח' לזכיינים פרטיים נעשה בצורה שגויה ופוגע במטרות לשמן הם הוקמו.

בדיון התבררה מידת ההצלחה הרבה של מרכזי מפת"ח שהוקמו בסיוע ארגון הג'וינט ושעתה, המדינה מעוניינת להרחיב את הפרויקט באמצעות יזמים פרטיים. במרכזים עובדים חרדים שבעצמם הוכשרו לשוק העבודה ולטיפול בבני המגזר שמחפשים דרכים לרכוש השכלה, לעבור הכשרה ולהשתלב בשוק התעסוקה. העסקת חרדים בתהליכי ההשמה תרמה להצלחה. עתה, היזמים הפרטיים שינו את תנאי העסקת העובדים לרעה, חלקם פוטרו ונראה שגם הפרמטרים להצלחת העובדים השתנו והמטרה איננה עוד השמות איכותיות אלא מקסימום השמות ובכל מחיר.

צבי מילר, עובד בארגון מפת"ח, חרדי בוגר ישיבות שביקש להשתלב בשוק העבודה, סיפר כיצד הגיע למפת"ח, תחילה כמשתתף ולאחר-מכן עבר הכשרה והפך לעובד הארגון וסייע לשלב חרדים אחרים בעבודה, עד שעבר לעבוד בתחומים אליהם הוכשר. מילר: "מפת"ח הוקם כדי לתת מענה לחרדים שרוצים להשתלב בשוק העבודה וזה עבד טוב. ברגע שהשיקולים עסקיים, מקדמי התעסוקה יעבדו לפי יעדים של מקסימום השמות ולפי זה יתוגמלו. הבעיה שבוגרי ישיבות לא תמיד יודעים למה מתאימים, אם ללמוד או לעבוד מיד וכד' והמוטיבציה של המקדמים תהיה – לא ללוות אותם בתהליך ממושך אלא להפנות אותם להשמה מהירה, גם אם בסוף זה ייכשל".

מקדם תעסוקה אחר במפת"ח, זלמן ניימן: "אברך שיוצא לשוק העבודה אובד עצות, לא יודע איפה להתחיל והמקדם מייעץ לו. הרעיון היה חרדים שמבינים את הצרכים ואת הניואנסים של המגזר וזה הצליח. נתתי שירות לכ- 400 חרדים בבית שמש שיצאו לעבודה ממפת"ח, נתתי להם את הפסיעה הראשונה לעולם העבודה. ואז קרה שתכנית 'הלכה למעשה' שמשרד הכלכלה ניסה לקדם להוצאת בחורי ישיבות ישירות לעבודה כשלה וחברות שזכו במכרז ושכבר שכרו מבנים והכשירו אנשים דרשו פיצויים לאחר שהשר הקודם, אריה דרעי, ביטל את התכנית. משרד הכלכלה העתיק את החוזה שלהן להפעלת מפת"ח ללא מכרז מסודר ובחינת ההתאמות הנדרשות. התהליך לווה בפגיעה בתנאי העובדים ושכרם. הורידו שכר ואמרו שההשלמה תבוא בבונוסים על השמות. העיקר לשלוח פונים לעבוד, לא משנה אם מתאים אם לאו. זו פגיעה אנושה בתעסוקת חרדים. לעובדים לא הותירו ברירה, אם לא יחתמו על חוזה העסקה חדש, יפוטרו ויבואו אחרים במקומם".

ראש תחום תעסוקת חרדים בג'וינט, ראובן גורבט: "פרויקט מפת"ח זה אחת ההצלחות הגדולות כי נבנה ישירות לציבור החרדי עם אנשים חרדים שיהיו המקצועיים ביותר שיוכלו ללוות את החרדים בדרך לבחירת מקצוע והשמה. מלווים למשך כמה שנים. מצד אחד, אנחנו שמחים על-כך שמשרד הכלכלה לוקח אליו את הפרויקט, כיוון שייכנסו יותר משאבים וניתן יהיה להרחיבו. מצד שני, חוששים מפגיעה בעובדים במרכזים ובמקצועיות וביכולת שלהם לתת שירות לקהל היעד".

משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מיכל צוק, ניסתה להדוף את הטענות הקשות נגד ההתנהלות בעניין מרכזי מפת"ח, אך דבריה לא שכנעו את הנוכחים ובכללם יו"ר הוועדה גפני וח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני). צוק הצהירה, כי תבדוק את הטענות לפגיעה בעובדים וכי הנושא יטופל. בנוסף אמרה, כי "הכל נעשה בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי ועפ"י מה שהחוק מאפשר בהתקשרויות עם גופים".

ח"כ טרכטנברג הודה לגפני על קיום הדיון בנושא ואמר "אני מקים שדולה לשוויון הזדמנויות לציבור החרדי – זה צריך להיות המוטו, זו החובה של מדינת ישראל, לפתוח ערוצים אמיתיים לשוויון ולא רק במובן הפורמלי".

יו"ר הוועדה גפני הביע תרעומת קשה על ההתנהלות הממשלתית בנושא. "יש כאן משהו בסיסי מעוות בתהליך של משרד הכלכלה. פרויקט מפת"ח היה הצלחה. אם באמת מעוניינים בתעסוקת חרדים, אז מה שחשוב זה לא הסטטיסטיקה, שבפועל מתעסקים רק בה, רק במספרים. אף אחד איננו מלאך, אבל גם חרדים רוצים לעבוד ולהתפרנס בכבוד, השאלה אם ישתלבו ברמות נורמליות. אינני מוכן לשמוע עוד את הסיסמאות בעד שילוב חרדים. רוצה ביצוע איכותי בפועל. מבין שהיקפי הפעילות גדלו מאוד אז מעבירים החוצה, אך צריך לעשות במכרז לאחר בחינה מדוקדקת. המכרז כפי שנעשה לגבי הלכה למעשה לא נעשה מתוך דאגה לעובדים ולהשמה איכותית. משרד הכלכלה עצמו לא היה מאשר תנאי העסקה כמו אלו שהוצעו לעובדים ע"י הזכיינים".